החלטה בתיק ת"א 1551-05-11

1.       בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ע"י כב' הרשם כפכפי ביום 20.9.11, לפני כשנה ורבע (!), וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין ועיכוב הליכי הוצל"פ.

2.       המבקשים טוענים כי עותק כתב התביעה והבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה והטלת עיקולים, לא הומצא לידיהם. עוד טוענים המבקשים כי זכייתו של המשיב בפסק הדין, הינה כתוצאה של הטעייה מכוונת או פעולה חסרת תום לב. המבקשים עומדים על כך שיש לבטל את פסק הדין משיקולי צדק, ולחלופין משיקול דעת בית המשפט, שכן לטענתם, יש להם סיכויי הגנה גבוהים. לטענתם, דבר קיומו של פסק הדין שניתן כנגדם, הובא לידיעתם רק לאחרונה, ולכן לטענתם, בקשה זו מוגשת במועד וכקבוע בתקנות.

3.       בתגובה נוספת מטעם המבקשים שהתקבלה ביום 6.1.13, מעלים המבקשים טענות שונות הנוגעות לעניין תצהירי התובע ואמיתות המסירה שבוצעה להם. בין הטענות המועלות, מציינים המבקשים כי המצהירים לעניין המסירה, אינם עו"ד או פקידים במשרדו של התובע ולא פורט מה תפקידם במשרדו של התובע, ועל כן ההמצאה שבוצעה הינה פסולה ואינה המצאה כדין.

4.       המשיב הוא התובע התנגד לבקשה. לטענתו, כתב התביעה נמסר למבקשים על פי דין. המשיב צירף מספר תצהירים המאשרים ביצוע המסירה. לא עלה בידי לרדת לסוף דעתם של המבקשים בדבר זהות מבצע המסירה. אין נפקא מינה אם מדובר באשה או בעובדת או באדם אחר. עובדה היא כי כתב התביעה נמסר למבקשים, והם לא הגישו כתב הגנה.    
יודגש כי לא הוגשו כל תצהירים נגדיים ע"י הנתבעים, המכחישים מסירה זו.        
בנוסף, לטענת המשיב, כתב התביעה והבקשה למתן צו עיקול נמסרו עוד ביום 7.5.11 לידי ב"כ המבקשים, עו"ד אבו ג'אמע, זאת לאחר שהמבקש 3 בקש שלא יבוצעו מסירות לביתו ולבית המבקשים האחרים אלא רק לידי משרדו של עו"ד שלהם, עו"ד אבו ג'אמע.            
גם לעובדה זו לא הוגש תצהיר נוגד מטעם המבקשים, אשר יפריך טענה זו. נהפוך הוא, אחד התצהירים הנלווים לבקשה מלמד על מו"מ בין עורך דינם הנוכחי של המבקשים לבין המשיב. עובדה זו מחזקת את התחושה כי המבקשים ידעו היטב כי המשיב נקט בהליכים משפטיים כנגדם לגביית שכר טרחתו.        
המשיב מציין עוד בתגובתו כי מדובר בפסק דין שניתן לפני זמן רב, למעלה משנה, וזאת למרות שהמבקשים ידעו עליו ימים ספורים לאחר נתינתו.

5.       בהחלטה אם לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה, שומה על בית המשפט לבחון אם יש לבטלו מחובת הצדק, ולחילופין אם נכון לבטלו מכוח שיקול דעת בית המשפט.          
במקרה דנן, לא הובא בפני טיעון מדוע לבטל את פסק הדין מחמת הצדק.  
המבקשים תחילה טוענים כי לא בוצעה להם מסירה, אך לאחר מכן טוענים כי בוצעה מסירה, אך היא בוצעה על ידי אשתו של התובע שאינה עובדת במשרדו ולכן לא ניתן לראות בכך מסירה שבוצעה כדין. מדובר בטענות הסותרות עובדתית זו את זו.        

בנוסף לכך, הבקשה הוגשה באיחור ניכר, למעלה משנה לאחר שניתן פסק הדין, מבלי שיש הסבר מניח את הדעת לאיחור כה משמעותי. גם עובדה זו מקשה מאד על קבלת הבקשה.

6.       לשם ביטול פסק דין מכוח שיקול הדעת הכללי של בית המשפט, יש לבחון את העילה לאי הגשת ההגנה ואת סיכויי הצלחת המבקש. אמנם הגישה המקובלת כלפי בקשת ביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד הינה נקיטת רוחב לב, על מנת לאפשר למבקש את יומו בבית המשפט ולהכריע במחלוקת לגופו של עניין, אולם תמיד יש לאזן בין סיכויי ההגנה לעילה לאי הגשת ההגנה.            
לעניין העילה לאי הגשת הגנה, התרשמתי כי המבקשים ידעו היטב כי הוגש נגדם כתב תביעה. בוצעה מסירה כדין והמבקש 3 אף שוחח על כך טלפונית וביקש כי מסירות יבוצעו למשרד עו"ד אבו ג'אמע.       הקונקרטיות של תצהירי התובע בתגובתו, אל מול הכלליות והטענות הסותרות בבקשה, מחייבים להעדיף את גרסת המשיב כי הנתבעים המבקשים ידעו על ההליכים ובחרו שלא להגיש הגנה.           גם טענתם בדבר מו"מ עם המשיב מחזקת טיעון זה, וברור כי ניהול מו"מ איננו עוצר את המרוץ להגשת כתבי טענות. 
לעניין טענות ההגנה שמעלים המבקשים, לא מצאתי טענות הגנה כבדות משקל המלמדות על סיכויי הצלחה כבדי משקל. התובע המשיב ייצג את המבקשים בתיק נזיקין. לאחר קבלת הצעת פשרה על ידי בית משפט, החליטו המבקשים לפנות לעו"ד אחר אשר בהמשך השיג להם הצעת פשרה פחותה מההצעה שניתנה להם כאשר המשיב ייצג אותם בתיק. על פניו, אין מחלוקת כי המבקשים חייבים למשיב שכר טרחה, והמבקשים לא העלו בבקשתם תחשיב אחר לחישוב שכר הטרחה.

7.       לא זו אף זו - מדובר כאמור בבקשה שהוגשה זמן ניכר ממתן פסק הדין, כאשר המבקשים או בא כוחם ידעו עליו. בבקשה לביטול פסק דין שהוגשה באיחור ניכר, יש להביא בחשבון גם שיקולים בדבר סופיות ההליך המשפטי.        
עמד על כך כב' השופט סובל כאשר קבע כדלקמן:

"אמנם יש באי-ביטול פסק הדין כדי לקבע חיוב של המבקשים בסכום כסף משמעותי בלא שהגנתם, ככל שקיימת, נשמעה. דא עקא, כאשר בסבירות עסקינן, יש לזכור גם את האינטרס הנגדי המונח על כפות המאזניים, הלוא הוא זכותה של המשיבה לסופיותו של הליך משפטי בו נקטה לפני עשור שנים ושלפחות תוצאותיו ידועות היו למבקשים מזה שלוש שנים בהן ישבו בחוסר מעש. כפי שהובהר בבר"ע (ת"א) 2411/02 הנ"ל: 'תהליך עשיית הצדק איננו שייך רק למתדיין בודד במנותק מהאינטרסים של יריביו, וזכות הגישה לבית המשפט אינה כוללת בחובה את הכוח לפגוע מעבר למידה הראויה באינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שכנגד. במקרה דנן, יש לערוך איזון אינטרסים בין זכותה של המשיבה להליך הוגן בו תוצגנה כל טענותיה, לבין זכותו של המבקש להביא לסיום ההליכים המשפטיים..." (בר"ע (מחוזי יר') 2392/06 Mr. Eric Del נ' Wal Ltd, (2007)).